למה נפרדתם אם אתם כלכך אוהבים?
שאל.ה אותי כל בת אדם בחודש האחרון.
זה קטע איך שפרידה ישר מתחברת לנו עם ריב \ כעס,
זה שאני לא בעצבים על ספי זה אשכרה משהו שאני מרגישה צורך לנמק.
אני אוהבת אותו. אני באמת באמת אוהבת אותו.
כמעט 4 שנים מהרגע שהוא הגיע אלי לבית בגן חיים ונדלק לי הלב.
עברנו תקופה כלכך יפה ביחד, נהיינו כלכך דומים אחד לשניה
שלרגעים לא היה ברור איפה אני מתחילה ואיפה הוא נגמר
מה שגם הוביל אותנו לרגע הזה.
היה ברור לשנינו שאנחנו צריכים להרעיד את הקרקע,
לעשות משהו אחר כדי להוציא את עצמנו מהלופ הקשוח שהיינו בו.
אחרי הרבה (הרבה!!) מחשבות, ניסיונות, גישות, שיטות, עצות
הבנו שצריך לשנות צורה,
לפעול אחרת ולבחור אחרת
אז הפעם לא בחרנו בזוגיות שלנו
בחרנו בעצמנו. כל אחד בעצמו.
בידיעה ברורה של הלב שאנחנו עושים את הדבר הנכון,
תומכים אחד בשניה כדי לחזור לעצמנו.
אם הדרך תוביל אותנו שוב להיות ביחד אז זכינו
ואם הדרך תיקח אותנו למקומות חדשים אז גם זכינו
לא משנה מה יהיה
זה באמת לטובתנו.
איזה אמיצה את. זה בדרך כלל המשפט שמגיע אחרי שאני עונה על השאלה.
אומץ? לא יודעת. יש רגעים שאני מתה מפחד ושום דבר לא ברור לי
אבל אני מזכירה לעצמי כל פעם מחדש
שהאהבה בתוכי, על אמת בתוכי
היא לא הולכת לשום מקום
היא לא נעלמת
היא רק משנה צורה
מתאימה את עצמה להתרחבות שלי.
זה לא אומר שאני לא עצובה
זה לא אומר שלא קשה לי
זה רק אומר שאני שלמה עם הבחירה
וגם הקלות שהכל מגיע עד אלי
גורמת לי להבין שאני בדרך שנכונה לי.
תודה על כל האהבה מכל כיוון
תודה שאכפת לכם
תודה שאתם עצובים איתנו
כן, אפשר להיפרד עם מלא אהבה
ואפילו מומלץ
כי כולנו באמת עושים הכי טוב שאפשר
החיים האלו כלכך מורכבים בתקופה האחרונה
צף הרבה כאב מכל כיוון והכל כלכך רגיש
ולבחור לעבור את הפרידה ביחד
למרות כל הכאב והקושי
זאת באמת אהבה
וזה יותר חשוב מכל הגדרה.
Komentarze