וואו, איזה שנה.
מרגיש לי שזהו אני עמוק בתוך עולם המבוגרים.
אני מג'נגלת בין כביסות לייבוא, מנצלת את הזמן שהסיר על האש כדי לארוז משלוחים.
אבל בכנות, זה כל מה שביקשתי.
כל החלומות שלי מתגשמים בתוך כל הקשיים,
יש לי את ספי שאני כלכך אוהבת אותו שלפעמים זה כואב
אבל איזה מזל יש לי שאנחנו יחד גם כשכואב.
אני דמות מאוד משמעותית בחיי 2 בני אדם קטנים שלומדים את העולם דרכי שזה גם וואו וגם וואט דה פאק בו"ז,
אבל זאת ללא ספק התזכורת הכי טובה לזה שאנחנו אשכרה יוצרים את המציאות שלנו.
אני מתפרנסת מהאומנות שלי (!) וזה בכלל לא הגיוני כי רק לפני שנתיים הייתי בהתלבטות אם בכלל לשתף אותה עם העולם והיום אני מפיצה אותה לכל כיוון.
כמות האנשים שהאומנות שלי נגעה להם בלב השנה
היא מעבר לכל מה שדמיינתי.
כל איש.ה שעברו פה במדיות / דוכנים / סטודיו
גרמו לי להבין כמה שאני נמצאת בדיוק במקום הטבעי שלי.
איזה מתנה קיבלתי בחיים האלה,
זה מטורף בעיניי שאני יכולה לשתף את עצמי דרך מילים ואיורים ואשכרה לגעת בלב של אדם אחר.
אני מזכירה לעצמי כל יום כמה שהכל פה דינמי,
מחשבה יכולה להתחלף כלכך מהר.
מזל שחלומות הן תוצאה של בין השורות
ומזל שיצרתי מסביבי מעגל שאוהב אותי בדיוק כמו שאני.
את התמונה המהממת הזאת צילמה וערכה יובל כהן
שהיא בעצם נוצרה מתוך מחשבה (גאונית) שלה
לצלם אותי בהשראת האיורים שלי.
אז הנה ליטרלי אני מזכירה לעצמי
שהכל קיים בתוכי ונשאר לי רק לבחור
וזאת בדיוק התזכורת שאני מאחלת לעצמי ♡
תודה שאתן.ם פה איתי.