אז אני אניח פה כמה דברים משמעותיים מאוד שקרו ויקרו לי בתקופה הקרובה, חלקם אישים, חלקם עסקיים וכולם אני.
א. השנה לראשונה (וכנראה האחרונה תכף תבינו למה) השתתפתי בפסטיבל חוצות היוצר. כשהייתי ילדה הפסטיבל הזה היה אחד האהובים עלי, אני ממש זוכרת את עצמי משוטטת בדוכנים ועפה על האומנות. מבחינתי זה היה הגשמת חלום, כשעברתי את המיונים הייתי כלכך גאה בעצמי שהועדה לאומנות של ירושלים בחרה בתזכורות שלי והצליחה לראות את המסר שלי למרות שרוב האיורים הם בעירום ולא מעט מהקהל בירושלים הוא דתי.
ב. לכבוד המעמד וגודל האירוע (11 יום של פסטיבל) עשיתי סאבלט בירושלים ושבוע שלם ישנתי בעיר שלא ברורה לי בשום צורה ולידה תל אביב נראית לי חמודה.
ג. כן, לא מעט מהקהל שהגיע לדוכנים היה דתי, חלקם הקטן מאוד נבהל ויצא, וחלק לא קטן מהם שאל אותי 'למה היא לא לבושה' מה שהוביל לשיחות מרתקות ועמוקות עם אנשים שאולי לא יתלו את האומנות שלי בבית שלהם אבל כולנו יצאנו מהשיחה מלאים באהבה.
ד. מה שמזכיר לי שכבר לא מעט זמן אני רוצה לכתוב את הכוונה שבעירום אבל כל רגע אני צריכה לסמן וי על עוד משימה אז בינתיים אני רק אגיד שמתחת לכל הבגדים (ההגדרות, האבחנות, הדתות וכו') אנחנו כולנו אותו דבר והעירום הוא תזכורת לראות את הנשמה ולא את ההגדרה.
ה. לפני כמעט חודשיים השקתי לעולם את התזכורת החדשה ברכת הבית - 'בזה הבית תשרה אהבה' אני לא אספר איך כל זה קרה (כי פה כבר סיפרתי) אבל אני אגיד שזה היה וואו, תוך 5 שעות נגמר כל המלאי ומאז כבר יצאו מפה כמעט 100 ברכות הבית וזה מרגש אותי בצורה שאני לא יכולה להסביר ואני כלכך גאה בי על היציאה מאזור הנוחות ועל זה שלא ויתרתי על היצירה הזאת למרות שלא הייתי רחוקה משם.
ו. אני עובדת מלא, על המחשב ועל הרגליים הראש שלי לא מפסיק לחשוב על מוצרים חדשים ואני כלכך מתגעגעת לחברים שלי.
ז. זה לפעמים להיות עצמאית כי אין לזה סוף כאילו יש לזה סוף אבל גם על הסוף אני צריכה להיות אחראית ודי כבר בא לי רגע לנוח.
ח. אל דאגה זאת אמנם עבודה קשה אבל זה כלכך מתגמל, לקום בבוקר להודעה שאיור שלי תמך במישהי בהתקף חרדה או שמישהו מזמין ממני גלויות לתלות לאשתו בחדר לידה, זה מזכיר לי בדיוק מה ולמה אני עושה.
ט. בשנה האחרונה גדלתי בטירוף, אני מגיעה לעוד ועוד אנשים והרבה מזה בזכות היציאה לירידים/פסטיבלים.
י. עוד שבוע וחצי אני משתתפת בפעם השלישית ביריד החלומות של נתנאלה (זה שבזכותו הבנתי שאני לא היפית בכלל) שזה ללא ספק היריד האהוב עלי, 100 עסקים קטנים מגשימים חלומות גדולים בהפקה הכי מושקעת, כזאת שחושבת על הפרטים הקטנים. אם אתם רוצים לבוא לבקר אותי בדוכן אז הנה לכם הזדמנות מעולה כל הפרטים כאן >> חלומות אפריקה-יריד החלומות של נתנאלה
כ.פרה על ספי. שתדעו לכם שהוא הקרקע והבית שלי ובזכותו אני מעזה ללכת עד הסוף עם החלומות שלי.
יצא אקלקטי אבל מהלב. Yuv Cohen 📷
